דבר המנהל

דבר המנהל – דר' צבי שפרלינג

חזון אישי לגבי עולם הגריאטריה הבשיל בי במסלול הדרגתי שניצניו בבית הספר לרפואה והמשכו במהלך קבוע ומתפתח של הבנה, הכרה ואמונה בצורך לפתח שירות לגיל השלישי.

דר' צבי שפרלינג

בשנת 1972 כשהחליטו הורי להקים בית תומך לקשישים וחולים, נרתמנו יחד כל המשפחה, עם אחותי יהודית ואחי יואל, למימוש החזון. כבר תוך כדי לימודי הרפואה בטכניון, הייתי מקדיש את סופי השבוע לפיתוח בית חולים למחלות ממושכות. בסיום הלימודים ולאחר עבודה והשתלמות בבי"ח כללי אוניברסיטאי, בחרתי להתמקד ולהתמסר לשליחות זו. בכך הבעתי מחויבות מלאה ומסירות מוחלטת לטיפול בעולמו המנטלי, הפיזי, המשפחתי והחברתי של הקשיש.

אהבת האדם ואמפתיה לזולת, כבוד לקשיש ולימוד עולמו, הינם הנדבכים המוסריים מהם אני יונק את העוצמה והאנרגיה למימוש השליחות. אלה, עם שאיפה למצוינות, עבודת צוות, חנוך ולימוד, הביאו את ארבל להוות מגדלור בתחום הטיפול הכולל בקשיש.

ארבל זכה גם להיות בית להורי, בלה ואהרון. הורי חוו בארבל ימים רבים של יצירה וגאווה אך גם את שעותיהם האחרונות. בעצב רב הייתי צמוד למיטתם כאשר היו על ערש דווי. ידעתי כי הם נפרדו מאיתנו בכבוד במקום אותו הקימו ובו יצרו. הורי היוו מודל ליצירת תחושה עמוקה של משפחה, מודל המלווה אותי ואת צוות העובדים בארבל.
חברי הצוות שרובם וותיקים העובדים בארבל יותר מ 20 שנה, מהווים שותפים מלאים לשליחות וליצירת בית חם תומך ומקצועי למטופלים ולמשפחותיהם.

אנחנו מהווים אכסניה מוכרת להשתלמויות והוראה, לסטודנטים לרפואה, סיעוד, תעסוקה וניהול. אנו מעמידים את הידע שצברנו ואת ניסיוננו לפיתוח מיומנויות ומגוון יכולות להתמודות מקצועית ואמפאתית עם הקשיים המלווים את הגיל השלישי.

בשעות הפנאי שלי, מעטות אך יקרות, אני מבלה עם משפחתי במסעות קסומים בארץ ישראל. אנו חווים ונחשפים למגוון רחב של אנשים, ועולמות מנטלים מרתקים. אני מאמין ולומד שוב ושוב שהעולם המנטלי יכול להיות רחב גם במגבלות של זמן ומקום. אני שוזר את הלמידה והאמונה הזאת אל עולמם היום יומי של הקשישים.
זכות גדולה היא לי.

שלכם,
דר' צביקה